31
אבני דרך בתולדות הדואר של ארץ-ישראל
הדואר התורכי בארץ–ישראל
עד 6681 - שנת הקמתו של בית הדואר התורכי הראשון בארץ-ישראל
)בעכו( - הובאו כל דברי הדואר שנשלחו מארץ-ישראל העות‘מאנית
על-ידי שליחים לבית הדואר של בירות, לאחר שהתמורה שולמה מראש
על-ידי השולח. השליח, אשר אסף את המכתבים, היה מציין בחלק
השמאלי העליון של המכתב את משקלו ואת החיוב הכספי, שהיה פועל
יוצא של משקל המכתב והמרחק ממקום המשלוח לבירות. כאשר היה אפשר
להשיג בולים בבית הדואר התורכי של בירות )3681(, בוילו המכתבים
.
והוחתמו בו ונשלחו לתעודתם. מכתבים מועטים שרדו משני סוגים אלה
החותמות התורכיות הראשונות בארץ-ישראל היו מסוג ”קופסא“ ומסוג
חותם ”תשליל“: הראשון הכיל רק את שם המקום, ואילו השני הכיל פרט
לשם המקום גם כיתוב נוסף כמו ”דואר וטלגרף“, ”משרד דואר“, ”בית
,
דואר“ או ”טלגרף“. נראה, שחותמות אלה שימשו להחתמה של מכתבים
.
מסמכים ומברקים ללא הבחנה מיוחדת
במרוצת השנים נפתחו בארץ-ישראל יותר מחמישים בתי דואר וסוכנויות
דואר, קבועים וניידים )לדוגמה, קרון הדואר ברכבת בקו דמשק-חיפה
או ברכבת יפו-ירושלים( על-ידי הדואר התורכי, שהיה בתחרות מתמדת
עם בתי הדואר הזרים. אלה פעלו בארץ-ישראל עד 4191.9.03, מתוקף
הסכם הקפיטולציות. עם הצטרפותה של תורכיה למלחמת-העולם
הראשונה נסגרו כל בתי הדואר הזרים, והדואר התורכי המשיך לפעול
.1918
לבדו עד תום המלחמה בספטמבר